פסק-דין בתיק ע"פ 40114/07

השופט י' שפירא

לפנינו שלושה ערעורים על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט ד' מינץ) בת"פ 4355/03, מיום 1.1.2007, בגדרו הורשעו אופיר שליט ואליהו זגורי (להלן: "שליט" או "זגורי" או "המערערים", לפי העניין) בעבירות של קבלת דבר במרמה על פי סעיף 415 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין") ובעבירות מס על פי סעיף 117(ב) לחוק מס ערך מוסף (להלן: "חוק מע"מ") וסעיף 220 לפקודת מס הכנסה.

על שליט גזר בית משפט קמא 18 חודשי מאסר בפועל, 9 חודשים מאסר על תנאי למשך שנתיים ממועד שחרורו וקנס בסך 50,000 ש"ח או 4 חודשי מאסר תמורתם. על זגורי גזר בית משפט קמא 15 חודשי מאסר בפועל, 9 חודשים מאסר על תנאי למשך שנתיים ממועד שחרורו וקנס בסך 40,000 ש"ח או 4 חודשי מאסר תמורתם.

ע"פ 40114/07 הוגש על ידי שליט המערער על הרשעתו ולחלופין על גזר דינו. ע"פ 40072/07 הוגש על ידי זגורי המערער הן על הרשעתו והן על גזר דינו. מנגד הוגש ע"פ 40110/07 על ידי המדינה (להלן: "המשיבה") על קולת העונש.

לבקשת כל הצדדים אוחד הדיון בשלושת הערעורים, בהחלטה מיום 12.4.07.

רקע

1.         עניינה של פרשיה זו במעשי מרמה ועבירות מס, במסגרתם הונו המערערים את שירות התעסוקה ומשרד הפנים וקיבלו שלא כדין אישורים להבאת עובדים זרים לארץ וגרפו עקב כך רווחים גדולים לכיסיהם, עליהם לא דיווחו כדין ולא שילמו בגינם מס.

הליך הבאת העובדים הזרים לארץ הינו הליך מורכב הבנוי בעיקרו משלושה שלבים שונים מול גורמי שלטון שונים.

בשלב הראשון על המבקש להגיש בקשה לקבלת היתרים (או הקצאות) לקבלת עובדים זרים משירות התעסוקה (להלן: "ההיתרים"). בשלב זה אין מדובר על מיהותם של העובדים הזרים אלא מדובר באישור כללי המתיר למבקש להביא לארץ מספר מסוים של עובדים זרים למטרה מוגדרת. כאשר מוגשת הבקשה על ידי קבלן, מוגשים לשירות התעסוקה החוזים אשר עליהם חתום הקבלן, הבקשות להיתרי הבניה, היתרי הבניה עצמם ולוחות הזמנים להתקדמות הבניה. שירות התעסוקה בוחן האם, לשם ביצוע העבודה, נדרשים כמות העובדים המבוקשת, ואם כן מאשר את הבקשה. לאחר אישור הבקשה מקבל המבקש לידיו היתר להבאת עובדים זרים בענף המבוקש לשנה המבוקשת. במקרה דנן, התקבל האישור: " היתרים לעובדים זרים בענף הבניין - לשנת 2001".

להיתר שני תנאים המפורטים עליו: הגבלת תוקף - לשנה, והתניית ההיתר בקבלת אשרות כניסה מטעם משרד הפנים.

כמו כן מצויינות בהיתר חמש הערות, כדלקמן:

"1.   אין לראות בהיתר זה משום רשיון עבודה בישראל.

2.     על מנת לממש את ההיתר, עליך לפנות למשרד הפנים להסדרת רשיון העבודה לעובדים, תוף 30 ימים מיום קבלת היתר זה. במידה ולא תעשה כן, יבוטל ההיתר.

3.     בעל ההקצאה רשאי להביא עובדים זרים ארצה ישירות או באמצעות לשכה פרטית מורשית כחוק ובעלת היתר לתיווך כח אדם בינארצי.

4.     בעל ההיתר מתחייב לפעול על פי חוק ותקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הולמים).

5.     ההיתר הינו אישי ואינו ניתן להעברה למעסיק אחר."

כאמור בהיתר, אין די בו על מנת להביא עובדים זרים לישראל, ועל המבקש לעבור שלב נוסף והוא הגשת בקשה למשרד הפנים לקבלת אשרות כניסה ושהיה בישראל (להלן: "האשרות"). בבקשה זו מתבקש משרד הפנים לאשר את העובדים עצמם אשר המבקש מעוניין להביא ארצה - אישור שמי. לשם קבלת אישורים אלו נדרש המבקש להגיש מספר רב של מסמכים. בין היתר, רשימה שמית של העובדים המבוקשים, מסמך שכותרתו: " כתב התחייבות למעסיק לפי סעיף 6 לחוק הכניסה תשי"ב-1952" והצהרות שונות של המבקש.

בשלב האחרון, לאחר קבלת אשרות הכניסה, על המבקש או מי מטעמו, להגיע לשדה התעופה ולקבל את העובדים הזרים.

כתב האישום